רשלנות רפואית בהריון נחשבת לאחד מהמקרים החמורים ביותר של רשלנות רפואית, שכן נזק שנגרם על ידי גורם מטפל במהלך ההריון עלול לפגוע גם באם ההרה וגם בעובר שעתיד להיוולד. רשלנות רפואית בהריון היא רשלנות שהתרחשה במהלך חודשי ההריון, להבדיל מרשלנות רפואית בלידה שהתרחשה במהלך הלידה עצמה.
באופן טבעי, הריון מלווה בהתרגשות ושמחה רבה, אולם הוא דורש גם לא מעט בדיקות רפואיות לאורך חודשי ההיריון. לכן, חשוב להבין מהן הבדיקות הנדרשות, ומתי פעולת הרופא המטפל חורגת מתחום הלגיטימיות והופכת להיות רשלנות רפואית.
מהי רשלנות רפואית בהריון?
רשלנות רפואית בהריון היא מקרה פרטי של רשלנות רפואית. ככלל, רשלנות רפואית היא מצב שבו מי שהעניק את הטיפול הרפואי (הרופא, קופת החולים או בית החולים) נהג בחוסר סבירות ולא מילא את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל. כתוצאה מכך למטופל נגרם נזק פיזי, ממוני או נפשי. רשלנות רפואית בהריון מתייחסת למקרים שבהם המטופלת הייתה אישה הרה, ולכן מי שעשויים להתרשל הם רופא הנשים, רופא מומחה המטפל במחלות הריון (סכרת הריון וכו'), אחות וכיוצא באלה.
כך למשל אם אישה בהריון לא נשלחה לבדיקות המתאימות, לא אובחנה בבעיה מסוימת, לא הייתה התייחסות להיסטוריה הרפואית שלה, לא עודכנה בבדיקות קיימות שאינן בסל הבריאות ואפשר לבצען באופן פרטי (דבר שהיה מאפשר למנוע את הנזק) או לחלופין, שבדיקותיה לא פוענחו כראוי על ידי הצוות הרפואי, אפשר שהנזק שייגרם לה ייחשב לתוצאה של רשלנות רפואית.
אילו בדיקות צריכות להתבצע במהלך ההריון?
כידוע, הריון הוא תקופה רגישה מבחינה בריאותית: גופה של האישה משתנה ומתאים את עצמו להתפתחותו של העובר בגופה.
לכן חשוב לבצע מעקב הריון ולוודא שהעובר מתפתח כהלכה, שמצבה הבריאותי של האם תקין, שאין מחלות תורשתיות או בעיות רפואיות בעובר ובאם. לצורך כך האם ההרה נדרשת לעבור מעקב הריון וסדרת בדיקות לאורך תשעת חודשי ההריון. נהוג לחלק את הבדיקות שצריכות להתבצע לפי שלישי ההריון:
בדיקות הריון בשליש הראשון
- בדיקה אצל רופא נשים – רופא הנשים ילווה את האישה בכל מהלך ההריון. בבדיקה הראשונה ייבדק לרוב עברה הרפואי של האם.
- אולטרסאונד הריון צעיר – זהו סוג של ניטור הריון: בודקים את 'גיל ההריון', כלומר באיזה שבוע להריון האם נמצא, מוודאים שההריון תקין ובודקים האם הוא מתרחש בתוך הרחם או מחוצה לו.
- בדיקות דם ובדיקות שתן – לבדיקות אלה מספר מטרות: איתור מחלות תורשתיות, איתור חוסר דם, סוכרת, זיהום סמוי בשתן ועוד.
- בדיקת סיסי שלייה – בדיקה שבוחנת את הכרומוזומים של העובר, ומאפשרת בין השאר איתור של תסמונת דאון ושל מחלות גנטיות.
- סקר שליש ראשון (שקיפות עורפית ובדיקת דם ל לPAPP-A ו – (free beta HCG
בדיקות הריון בשליש השני
- סקירת מערכות מוקדמת באולטרסאונד
- סקר שליש שני – נועד לאתר מומחים בעיקר במוח או בתעלת העצבים של העובר, וכן לבחון את הסיכוי לתסמונת דאון.
- בדיקת מי שפיר – גם בבדיקה זו נבחנים הכרומוזומים של העובר והסיכוי שלו להיוולד עם מחלה תורתית או עם תסמונת דאון.
- ביצוע בדיקות אולטרסאונד נוספות לפי הצורך
- ספירת דם, העמסת סוכר ונוגדני Rh – אבחון בעיות רפואיות אצל האם כמו סוכרת או אנמיה.
בדיקות הריון בשליש השלישי
- בדיקות אולטרסאונד לפי צורך והמשך מעקב הריון.
חשוב לשים לב: הבדיקות שהוזכרו מעלה הן הבדיקות המומלצות על פי משרד הבריאות לניטור הריון, וניתנות לרוב בקופת החולים. קיימים עוד סוגי בדיקות, וכל אישה רשאית לבחור ולערוך בדיקות בהתאם לרצונה.
איך אדע אם הבדיקות שלי בוצעו כראוי?
לכל אחת מן הבדיקות שהוזכרו מעלה, יש 'חוזר' באתר משרד הבריאות. בחוזר זה מפורטים המצבים בהם צריך לפנות לבדיקה הנדונה, מידע על אופי הבדיקה, מי רשאי לבצע אותה, אחריותו של הרופא ועוד. כך למשל החוזר שעוסק בייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת הריון או במהלכו נותן מידע על הכשירות למתן ייעוץ גנטי ומטרתו, רשימת מצבים בהם יש להפנות לייעוץ גנטי, אחריות הגורמים המטפלים ועוד. לפי המידע המפורט בחוזר אפשר להבין האם הבדיקה בוצעה כראוי או שמא עולה חשד לפגם באופן ביצוע הבדיקה.
את כל החוזרים ניתן לקרוא אונליין באתר משרד הבריאות וגם בקישור הבא חוזרי משרד הבריאות.
דוגמאות לרשלנות רפואית במהלך ההריון
כאמור, רשלנות רפואית היא מצב שבו הרופא לא נקט במידת הזהירות הסבירה בה צריך היה לנקוט כשטיפל באישה ההריונית, וכתוצאה ישירה מכך נגרם נזק לאם או לעובר. דוגמאות בולטות הן כאשר הרופא לא התייחוס לדימום במהלך ההריון, לא המליץ על שמירת הריון, לא הפנה לקבלת חיסון, לא התייחס למצוקת העובר, או ללחץ דם גבוהה, לערכי סכרת גבוהים, לא אבחן התפתחות העובר וכו'.
בנוסף רשלנות הנוגעת לפן הלוגיסטי רישומי, כמו למשל מוסד רפואי שלא מנהל רשומה רפואית כדין
רשלנות רפואית בחוסר תשומת לב להיסטוריה רפואית בהריון
כפי שניתן לראות ברשימת הבדיקות המפורטת מעלה, רבות מהבדיקות שאישה בהריון נדרשת לעבור נוגעות לאיתור פגמים גנטיים ומולדים שעשויים להתגלות בעובר. אי לכך, בחינתה של ההיסטוריה הרפואית של האם ההרה היא קריטית, שכן היא שופכת אור על מצבו הבריאותי העתידי של התינוק. חוסר תשומת לב להיסטוריה הרפואית בהריון עשוי להוות רשלנות רפואית אם הוא גרם לנזק ממשי לאם או לעובר.
כך למשל במקרה שהגיע לבית המשפט ההורים תבעו את המוסד הרפואי בגין רשלנות רפואית באי-התייחסות להיסטוריה רפואית, לאחר שנולדה להם תינוקת הסובלת משיתוק מוחין. בעברה של האם קיימים כבר שני הריונות שנפסקו בחודש שמיני עקב מות העובר, וההורים טענו בתביעתם שהרופאים לא התנהגו כפי שראוי להתנהג עם יולדת שמגיעה עם היסטוריה רפואית של שתי הפלות בשלב מתקדם. ההורים קשרו בין התנהלות הרופאים לבין הנזק שנגרם בפועל לביתם: שיתוק מוחין.
הדיון בבית המשפט הוכרע בתחילה לטובת ההורים, אולם בית החולים ערער והדיון הגיע לבית המשפט העליון. גם בית המשפט העליון פסק לטובת ההורים, וטען שבית החולים צריך היה להעניק לאם טיפול רפואי צמוד יותר, בעקבות העובדה שהפילה פעמיים בעבר. לדברי בית המשפט בית החולים היה צריך לדאוג לבצע את הבדיקות בתדירות גבוהה יותר מהרגיל, כי הסיכון שהיה קיים לעובר בעקבות מצבה הבריאותי של האם היה ידוע לרופאים המטפלים. לכן הייתה להם אפשרות להתמודד אתו בדרך טובה יותר.
רשלנות רפואית בהריון עקב "נזק ראייתי"
"נזק ראייתי" ייחשב כרשלנות רפואית כאשר ייתבקש המוסד הרפואי להציג מסמך או ראייה אך הם ימנעו מלהציג את הראייה. (מכיוון שאיבדו אותה בחרו להסתיר אותה או מכל סיבה שהיא זו היא רשלנות הנוגעת לפן הלוגיסטי, רישומי.
מצב כזה של חוסר רשומה נתפס בחומרה על ידי בית המשפט, ובמקרים כאלו גם אם המוסד הרפואי יבקש לטעון כי נהג בזהירות הראויה אך לא יוכל להוכיח זאת בעזרת הרשומה המדוברת, סביר להניח כי בית המשפט יכריע כנגד המוסד הרפואי.
חשוב להבין שעל בית החולים או קופת החולים לרשום ולתעד כל בדיקה ותוצאותיה וכל שינוי במצבכם הרפואי בתיק הרפואי שלכם. זוהיחובתם המקצועית, וכל סטייה מחובה זו עלולה להיחשב כרשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בהריון באבחון מחלה גנטית
כאמור, במהלך ההריון האם ההרה עוברת לא מעט בדיקות שמטרתן לוודא שהעובר לא לוקה במחלה גנטית כזו או אחרת, שעשויה לסכן את חייו בלידתו או להותיר בו מום. לכן רשלנות רפואית באבחון מחלה גנטית עשויה להתבטא בדרכים שונות:
- אי ביצוע בדיקות גנטיות אף על פי שהיה צורך לקיים בדיקות כאלה (למשל משום שהאם או האב נושאים מחלות שעשויות לעבור בגנים) על פי חוזר משרד הבריאות הרלוונטי.
- פענוח מוטעה של תוצאות בדיקות מחלות גנטיות
- מתן הסבר קלוקל להורים על משמעות המחלה הגנטית שיש לתינוק
מקרים של רשלנות רפואית באבחון מחלה גנטית מגיעים לא פעם לבית המשפט, שמייחס חשיבות לאחריות של המייעץ הגנטי בעת ההריון. מקרה שהגיע לבית המשפט העליון (פסק דין 1355/11), עסק בתביעה של הורים לתאומים שנולדו עם פגיעה מוחית קשה. אחותם הגדולה של התאומים נפטרה כתוצאה ממחלה גנטית כשהייתה בת 8 בלבד, ולכן האם נדרשה לעבור בדיקות גנטיות כשהייתה בהריון עם התאומים, כדי לוודא שאינם נמצאים בסיכון לפגיעה.
בית המשפט קבע בין היתר שבית החולים והרופאים צריכים היו לוודא שההורים הבינו את משמעות הייעוץ הגנטי שקיבלו, מה שנקרא גם קבלת הסכמה מדעת, ושהיה צורך לזמן אותם לייעוץ חוזר לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, ולהסביר להם את הסיכון להישנות המחלה של האחות הבכורה אצל התאומים שברחם האם.
בנוסף, בית החולים צריך היה לוודא שהמכתב ששלח להורים ובו תוצאות הבדיקה הגנטית מובן להם. בית המשפט הדגיש שמושגים רפואיים שונים אינם מובנים לאדם מן היישוב שלא עוסק בתחום, ולכן חשוב להסביר לפציינט את מלוא המשמעות של האבחון. לכן, בית החולים נחשב כמי שנהג כלפי ההורים ברשלנות רפואית באי קבלת הסכמה מדעת וכתוצאה מכך נשללה מההורים האפשרות לשקול האם הם רוצים להמשיך את ההריון.
רשלנות רפואית באבחון הריון בסיכון
לפי ההגדרה של משרד הבריאות, הריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו יש חשד לסיכון יתר לאשה היולדת, לעובר או לשניהם. הריון בסיכון גבוה יכול להיגרם כתוצאה ממחלות כרוניות של האם, זיהומים, הריון של אישה מעל גיל 35 ועוד. בהריון שמוגדר כ'הריון בסיכון' ההשגחה והמעקב הרפואיים צמודים יותר, ולעיתים נדרשים צעדים כמו שמירת הריון ואפילו אשפוז. כל זאת על פי חוזר משרד הבריאות שעוסק במעקב קדם לידתי אחר הריון בסיכון.
איך יודעים אם נמצאים בהריון בסיכון? מלכתחילה, אישה שלוקה במחלה כזו או אחרת צריכה לדווח על כך לרופא המטפל, ואולי היא תוגדר כמי שנמצאת במצב של הריון בסיכון כבר מלכתחילה. מעבר לכך, חשוב לשים לב לסימנים כמו דימומים, הקאות חמורות (מעבר לאלה המאפיינות לעיתים הריון 'רגיל'), כאבים בעת מתן שתן, כאבי ראש חזקים וטשטוש בראייה, שינוי משמעות בתנועות העובר לקראת השליש השלישי של ההריון ועוד. במקרים שאחד או יותר מהסימנים הללו מופיעים, חשוב לפנות לרופא שידע לקבוע אם ההריון בסיכון.
הדוגמאות השכיחות ביותר להריון בסיכון גבוה הוא מצב של רעלת הריון (המתאפיינת בלחץ דם גבוה של האם), סוכרת הריון (סוכרת המאובחנת לראשונה אצל האם במהלך ההריון) ואנמיה חריפה.
רשלנות רפואית בהקשרים של הריון בסיכון רלוונטית בעיקר בכל הנוגע לאבחונו של ההריון כהריון בסיכון גבוה. כך למשל אפשר לגבש טענה של רשלנות רפואית אם הרופא המטפל לא אבחן את ההריון כמסוכן, או לחלופין אם אבחן אותו ככזה בשלב מאוחר מדי, בעוד רופא סביר היה מאבחן זאת מוקדם יותר. בנוסף, אם הרופא לא ביצע את הבדיקות הגנטיות הנדרשות (למשל לא הפנה את האם לבדיקות גנטיות למרות שידע שלה או לאב יש מחלות גנטיות) או אם לא פענח כראוי את הבדיקות הגנטיות הרפואיות שנערכו וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם או לעובר – קיימת אפשרות שתתגבש עילת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית באי הפניית יולדת לבדיקה
דוגמה נוספת למצב של רשלנות רפואית בהריון נוגע למצב שבו הרופא נדרש לשלוח את האם ההרה לביצוע בדיקה לפי הפרוטוקול הרפואי, אולם הוא לא עושה זאת.
ככלל, הרופא המטפל מחויב ליידע את הפציינטים שלו בכל האופציות הרפואיות העומדות בפניהם. זאת גם אם הרופא מכיר את המטופל ומאמין שלא ירצה לעבור טיפול מסוים. בכל מקרה הרופא נדרש להציג את כל אפשרויות הטיפול, השלכותיהן והחלופות הקיימות מתוך נוהל הסכמה מדעת.
בתביעה שהגיעה לבית המשפט בגין רשלנות רפואית באי הפניית יולדת לבדיקה, הייתה אם שנשאה ברחמה 3 עוברים לאחר טיפולי הפריה. לאם נערכה סקירת מערכות מורחבת, שתפקידה לוודא שלא קיימים מומים בעוברים. לגבי אחד העוברים נרשמה בממצאי הבדיקה ההערה הבאה:
"חדר שמאלי של הלב נקודה היפראקוגנית 1 מ"מ – מופנית לרופא מטפל לשקול יעוץ גנטי ואקו-לב עובר".
האם המודאגת פנתה בשאלה לרופא המטפל, שטען שההערה חסרת חשיבות. ברישומיו השמיט את ההערה הבעייתית. בסופו של יום ילדה האם 3 תינוקות, אולם אחד מילדיה נולד עם תסמונת דאון.
ההתרשלות של הרופא במקרה זה היא כפולה: לא רק שהתרשל כאשר לא מסר את המידע הרפואי השלם והנכון לאם, אלא שלא הפנה אותה לבדיקה גנטית כפי שהיה מצופה ממנו על פי הפרוטוקול הרפואי.
מדוע זה חמור? משום ששתי ההתרשלויות בעצם שללו מההורים את היכולת לקבל החלטה מושכלת ולבחור האם להמשיך את ההריון או לא, האם לבצע בדיקות נוספות או לא.
השאלה המשפטית המרכזית שבה דן בית המשפט הייתה מה היה קורה לו הרופא היה נוהג כראוי וההורים היו מחזיקים במידע הרפואי לגבי העובר? האם אכן הנזק שנגרם היה נמנע? האם היו מפסיקים את ההריון או שמא מבצעים בדיקות נוספות בלבד?
הדיון המשפטי התארך והגיע אף לבית המשפט העליון. העליון קבע שהרופא אכן התרשל, האוטונומיה של ההורים נפגעה ופסק להם פיצויים.
איך מוכיחים רשלנות רפואית בהריון?
רשלנות רפואית בהריון מוכיחים כמו כל הוכחת רשלנות רפואית אחרת בבית המשפט. באופן עקרוני, יש להראות שהאם ההריונית או העובר סובלים מנזק שנגרם כתוצאה ישירה מהתנהגותו הבלתי סבירה של הרופא המטפל. הנזק יכול להיות פיזי, ממוני או נפשי.
כיצד מוכיחים זאת? השלב הראשון הוא להצביע על כך שהרופא פעל באופן רשלני, חריג ובלתי סביר בנסיבות העניין. ניתן להראות זאת באמצעות רישומים רפואיים, תוצאות בדיקות (שיראו למשל שלמטופלת היו תסמינים מובהקים לבעיה מסוימת, והרופא כשל בפיענוח שלהם או לחלופין לא התייחס אליהם) ועוד. בהמשך, תתבקש חוות דעתו הרפואית של מומחה שיבדוק את הנזק שנגרם לאם או לתינוק. המומחה יוכל לקבוע האם הנזק אכן נגרם כתוצאה ממעשי הרופא המטפל.
חשוב לשים לב שההתנהלות בזמן הטיפול ואחריו היא קריטית לגיבוש עילה של רשלנות רפואית. כך למשל במקרה שהגיע לבית המשפט ועסק במום בעובר שלא אובחן במהלך ההריון, טענה האם התובעת לרשלנות במעשיו של הרופא. האם התבססה על בדיקת סקירת המערכות שנערכה לה, תוצאות של בדיקות שנערכו בעובר ומסקנות שאליהן הגיע הרופא לאורך תקופת הטיפול. לבסוף בית המשפט אכן פסק שהרופא התרשל וכי קיים קשר סיבתי מוכח בין ההתרשלות לקיומו של הנזק. בית המשפט קבע לתינוקת נכות רפואית צמיתה של 100% ונכות תפקודית של 82%, ופסק שהיא תקבל פיצוי חד פעמי וכן פיצוי חודשי.
מה שניתן ללמוד מהמקרה הזה הוא שכדאי מאוד לאסוף את כל המידע הרפואי שמתקבל במהלך טיפול מאת הצוות הרפואי. גם אם ההליך מרגיש תקין ומתנהל כשורה. בבוא העת, אם יעלה הצורך, המידע יוכל לשמש להוכחת טענה של רשלנות רפואית.
פיצויים בעבור רשלנות רפואית בהריון
הפיצויים שניתן לקבל בעבור רשלנות רפואית בהריון הם אלה שניתן לקבל למעשה בכל תביעה נזיקית על רשלנות רפואית, והם תלויים בסוג הנזק שנגרם למטופל הניזוק. קיימים סוגים שונים של נזקים ברי פיצוי, וביניהם:
- הוצאות על טיפול – פיצוי להורי התינוק/ לאם היולדת שנפגעה כתוצאה מההתרשלות בגין הכספים והמשאבים שיידרשו להשקיע בטיפול רפואי.
- פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות – פיצוי על כך שבעקבות הנזק יכולת ההשתכרות הנוכחית או העתידית של הניזוק נפגעה.
- כאב וסבל – מתייחס לרוב לכאבים פיזיים בגוף.
- קיצור תוחלת החיים
- נזק נפשי (במקרים מסוימים)
- פגיעה באוטונומיה של החולה – כאשר בוצע טיפול בחולה ללא הסכמתו מדעת
- ועוד…
מי שקובע את גובה הפיצויים הוא בית המשפט. לרוב בית המשפט משתמש בחישובים ואומדנים כדי לקבוע את מידת הפגיעה שנגרמה לניזוק כתוצאה מהנזק, ועל פיהם פוסק את גובה הפיצוי.
בכל מקרה, אם אתם מרגישים שקיימת אפשרות שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית של הרופא המטפל במהלך ההריון, רצוי מאוד לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עו"ד עם נסיון בתחום הרשלנות רפואית ידע לבחון את המקרה כראוי, להנחות אתכם בדיוק כיצד לפעול וידע מה צריך לעשות על מנת להשיג את חוות הדעת מן הרופאים המומחים כדי להוכיח את הרשלנות הרפואית בהקדם.
קרא עוד:
