רשלנות רפואית באי-מתן הסכמה מדעת היא אחד מסוגי הרשלנות הרפואית היותר נפוצים מתחום הנזיקין, שעורכי דין לרשלנות רפואית נתקלים בו לא מעט. לרבות, מדובר במקרים בהם מטופל עבר טיפול רפואי מבלי שהבין את ההשלכות האפשריות של הטיפול או שלא נתן את הסכמתו המלאה לקבלת הטיפול וכתוצאה מכך נגרם לו נזק שיכול היה להמנע אם נוהל הסכמה מדעת היה מתבצע כנהוג על פי סעיף 14 (ב) חוק זכויות החולה.
מהי הסכמה מדעת במתן טיפול רפואי?
הסכמה מדעת הגדרה: הסכמה מדעת היא הסכמתו של המטופל לביצוע הליך רפואי, לאחר שהרופא הסביר לו על כלל ההיבטים של הטיפול. כך למשל אופן ביצוע ההליך, תופעות לוואי וסיכונים שכרוכים בטיפול. הסכמתו של החולה תחשב להסכמה מדעת רק אם היא ניתנה באופן חופשי ומתוך רצונו של המטופל, אחרת ההליך הרפואי עשוי להיחשב לכפיית טיפול רפואי ואפילו תקיפה.
רשלנות רפואית באי-מתן הסכמה מדעת
חולה שיוכל להוכיח (באמצעות עורך דינו) כי נפגע במהלך הליך רפואי שאליו נכנס ללא הסכמה מדעת כפי שהיא מוגדרת בחוק זכויות החולה וכתוצאה מכך נגרם לו נזק עלול להיות זכאי לפיצויים בגין רשלנות רפואית.
לצורך העיניין, חולה שהסכים להליך הרפואי אך ללא ידיעה מלאה של חלק או כל הסעיפים המופיעים בחוק, ונגרם לו נזק כלשהו, ייחשב כנפגע רשלנות רפואית. לכן, על הרופא/ה לפרוס את מלוא היריעה בפני החולה, על מנת שלא יימצא עצמו, במידה ונגרם נזק לחולה, בתביעת רשלנות רפואית בעילה של הפרת הסכמה מדעת.
באילו מקרים מחויב הרופא לקבל הסכמה מדעת?
כולנו סומכים על הרופאים שלנו: הם מנוסים, מכירים את הרשומה הרפואית שלנו ולרוב יודעים מה טוב בשבילנו מבחינה בריאותית. למרות זאת, באחריותו של כל רופא לעדכן את המטופל באיזה הליך רפואי הוא נוקט ומה השלכותיו.
באופן עקרוני נדרשת הסכמה מדעת בכל הליך רפואי שהוא, כולל בדיקות, ניתוחים, טיפולי מנע (כמו למשל מתן חיסון) וגם במצב של החלטה להפסיק טיפול רפואי כזה או אחר. מובן שהסכמתו של המטופל קריטית יותר ככל שהטיפול פולשני יותר או מורכב יותר.
טיפול רפואי בקטינים – ללא הסכמת ההורים ייחשב לאי מתן הסכמה מדעת. כאשר המטופל הוא קטין נדרשת הסכמה של שני הוריו או לחלופין של אחד מהם, כל עוד לא ידוע שההורה השני מתנגד להליך.
נוהל הסכמה מדעת קובע שתחת תנאים מסוימים ניתן לבצע הליך רפואי גם כשלא ניתנה הסכמה מדעת של המטופל, למשל במקרה חירום כשלחיי המטופל נשקפת סכנה מיידית. כאשר מדובר על טיפול רפואי בקטינים – ללא הסכמת ההורים, ניתן לתת טיפול רק אם אין אפשרות לקבל את ההסכמת ההורים כשהטיפול החירומי נדרש.
באיזו צורה צריכה להתקבל הסכמה מדעת? (בכתב? בעל פה?)
הסכמה מדעת יכולה להתקבל באחת מ-3 דרכים: הסכמה מדעת בכתב, הסכמה מדעת בעל פה והסכמה מדעת בדרך של התנהגות (כך למשל הנהון בראש המסמל הסכמה יכול להיחשב במקרים מסוימים כהסכמה מדעת). לקריאה נוספת היכנסו להסכמה מדעת משרד הבריאות.
חוק זכויות החולה מונה את המקרים שבהם חובה לקבל את הסכמת המטופל באמצעות טופס הסכמה מדעת כתוב:
- ניתוחים – לא כולל ניתוחים שנחשבים 'כירורגיה זעירה', כלומר כאלה נעשים ללא הרדמה או בהרדמה מקומית בלבד. כמו נטילת עור עליון לביופסיה, עקירת ציפורן ועוד.
- טיפול דיאליזה
- צנתורים של כלי דם
- טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה)
- טיפולי הפריה חוץ-גופית
- כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים
- בדיקת מי שפיר
- הפסקת הריון
- תרומת ביצית
חשוב לשים לב: אם מתרחש מצב חירום רפואי, ניתן לוותר על הסכמה מדעת בכתב במקרים הנ"ל, וההסכמה יכולה להינתן בעל פה. זאת בכפוף לכך שההסכמה תתועד בכתב בהקדם האפשרי. מקרה כזה לא ייחשב לכפיית טיפול רפואי.
באיזה שלב בהליך צריכה להתקבל הסכמה מדעת?
הרופא נדרש למסור למטופל את המידע הרפואי בשלב מוקדם ככל האפשר (כך לפי נוהלי הסכמה מדעת משרד הבריאות וחוק זכויות החולה). זאת על מנת לאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע, כך שיוכל לקבל החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות (ראה הסכמה מדעת הגדרה). אם הטיפול כולל מספר של טיפולים חוזרים (למשל בדיקות שחוזרות על עצמן, או הליך רפואי שמתבצע כמה פעמים לאורך זמן), אפשר לקבל הסכמה מראש לכל הטיפולים, אם לא חל שינוי בנסיבות הרפואיות של המטופל.
איך צריך להראות טופס הסכמה מדעת או חוזה הסכמה מדעת בכתב?
לפי נוהל הסכמה מדעת, טופס הסכמה מדעת צריך לכלול את עיקרי המידע הרפואי שניתן למטופל. הטופס צריך להיות זמין למטופל בעברית, ערבית, רוסית או אנגלית כך שיוכל לקרוא אותו בשפה שבה הוא שולט. כדי לקרוא נוסחים ספציפיים של טופסי סכמות מדעת בהליכים רפואיים שונים ניתן להיכנס לאתר ההסתדרות הרפואית.
מקרים של רשלנות רפואית באי-מתן הסכמה מדעת
באופן כללי, אם חולה נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בהליך שלא ניתנה בו הסכמה מדעת, והנזקים שנגרמו למטופל נבעו מהרשלנות של הרופאים, ישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
כך למשל במקרה שהגיע לבית המשפט העליון, רופא ערך ניתוח בגב למטופל. במהלך הניתוח הרופא הבחין בצלקת בגבו של המטופל, והחליט להסירה מבלי לקבל את הסכמתו מדעת של המנותח בטרם הניתוח. למטופל נגרמו נזקים פיזיים חמורים כתוצאה מהסרת הצלקת, ובית המשפט קבע שהרופא חייב היה לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל לפני שהסיר את הצלקת. (לקריאה נוספת על אי מתן הסכמה מדעת במקרה זה, קראו את פסק הדין המלא).
לא הסבירו לי את כל הסיכונים הכרוכים בהליך הרפואי – האם זו רשלנות רפואית באי-מתן הסכמה מדעת?
במידה ונגרם לכם נזק מהתהליך, התשובה היא כןץ בתי המשפט רואים בביצוע הליך רפואי על אף אי מתן הסכמה מדעת פגיעה באוטונומיה. פגיעה כזו עשויה לזכות את המטופל בפיצויים במידה ויצליך להוכיח את שלושת השלבים להוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט. מטרת הפיצויים במקרה זה היא לפצות את המטופל לא על נזק פיזי אלא על העובדה שבוצע הליך בגופו ללא הסכמתו.
לחצו כאן כדאי להבין האם נפגעת מרשלנות רפואית (14 שאלות)
בית המשפט דן בעילת תביעה זו בפסק דין דעקה, שתיאר מצב של אי מתן הסכמה מדעת להליך שבוצע במטופלת.
עברתי הליך רפואי ללא הסכמה מדעת, מה עלי לעשות?
הדרך הטובה ביותר לוודא האם נקטו כלפיך ברשלנות רפואית והאם אתה זכאי לפיצויים היא לפנות לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית. עורך הדין ייבחן את התיק שלך במקצועיות ויבדוק האם ניתן להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט.
לסיכום, למרות שהרופא הוא הסמכות המקצועית החשופה לרשומה הרפואית של הפציינטים, באחריותו ליידע את המטופל בכל הליך שהוא מבקש לבצע. אם אתם חשים שבוצע בכם הליך רפואי ולא נתתם לכך את הסכמתכם מדעת, כדאי לפנות לעורך דין מתחום הנזיקין והרשלנות, שידע כיצד כדאי לפועל.
