עם קבלת תוצאת ה"שלילית" של בדיקת ממוגרפיה לסרטן השד, את מתמלאת בביטחון מלא, שצלחת עוד שנה בבריאות שלמה, ומי יתן וכך תהיינה גם השנים הבאות, אמן!
אם את בגיל הפוריות, יכול להיות שנרשמה הערה בתוצאות הבדיקה שלך "שד סמיך" או רקמה
"פיברוגלנדולארי" Fibroglandular), האם שמת לב בתוצאות הבדיקה שלך להערה כזו? יכול להיות שחשוב להתעכב עליה.
מהי רקמת שד "פיברוגלנדולארי" או "שד סמיך"?
רקמת השד מורכבת מרקמה בלוטית עם חיבור שומן. הכוונה לרקמה בלוטית – המרובה בבלוטות חלב.
עד גיל 40 אצל רב הנשים, בדרך כלל רקמת השד תהיה ברובה בלוטית. וככל שהאשה מתבגרת, הרקמה
השומנית תופסת מקום רב יותר בשד.
בצילום הממוגרפיה הרקמה הבלוטית משתקפת (בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת X-RAY רנטגן)
כשד צפוף ולבן, ואילו הרקמה שומנית היא "שקופה".
מכאן שקל יותר לראות הסתיידויות וגידולים, בשד שהוא בעל רקמה שומנית- צפופה.
בגיל הפוריות אצל חלק מהנשים בהן קיימת "רקמה סמיכה" או "פיברוגלנדולארי". רקמה מסוג
זה ניצפת/משתקפת בד"כ כמרקם בצבע לבן בבדיקת הממוגרפיה.
הצרה היא שהגידול הסרטני נצבע גם הוא בלבן בבדיקת הממוגרפיה. באופן זה הגילוי אינו אפשרי (כי הגידול לבן ורקמת השד לבנה) וקיימת סבירות גבוהה כי על אף שקיים גידול סרטני בשד, הוא לא יתגלה בבדיקת ממוגרפיה. מקרים כאלו עלולים להחשב כרשלנות רפואית בגילוי סרטן, אך לא בהכרח.
אז מה עושים מלבד ממוגרפיה לסרטן השד?
הפיתרון הפשוט לבעיה זו, היא ביצוע בדיקה משלימה לממוגרפיה – בדיקת אולטרא סאונד (U.S).
צירוף של שתי הבדיקות יחד יעלה את שיעור ההצלחה בזיהוי הגידול הסרטני, אומנם באחוזים בודדים, אך חשיבותם עלולה להיות מכרעת.
*חשוב להבהיר – בדיקת אולטרא סאונד היא בדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, ואינה יעילה כבדיקה בפני עצמה, במקרה של סרטן השד.
לכן ככל שתרצי להיות בטוחה שאת נקיה מכל גידול סרטני בשד בצעי בדיקת MRI
(Magnetic Resonance Imaging) אשר תעניק לך בסבירות גבוהה את הביטחון הזה ובנוסף אליה בדיקת אולטרא סאונד.
נכון לכתיבת מילים אלו, קופות החולים אינן ממנות בדיקה זו אלא למי שהוגדרה כמשתייכת לקבוצת סיכון.
מהי חשיבות הבדיקה העצמית?
ראשית ,יש חשיבות ענקית לאופן בו את מרגישה את גופך. הבדיקה העצמית היא בדרך כלל
הכלי הראשוני הטוב ביותר לגילוי של גידולים ואין לוותר עליו. את מכירה את גופך באופן הטוב ביותר!
אף על פי שבדיקה עצמית היא חשובה, אין לסמוך רק עליה ויש ללכת להיבדק. משרד הבריאות אף הנחה את הרופאים בארץ להימנע מבדיקת ידנית של השד, בשל חוסר מהינמנותה.
האם את משתייכת לקבוצת סיכון, היכולה לפתח סרטן השד בהסתברות גבוהה יותר?
אלו נשים שייכות לקבוצת סיכון , שצריכות להשתייך למעקב צמוד?
- נשים שהתגלה בהן גידול סרטני בשד בעבר.
- נשים שבמעגל הראשון של משפחתן (אמא, אחות, סבתא) התגלה מקרה של סרטן השד.
- נשים שבמעגל הראשון, או השני במשפחתן ,התגלו בבדיקה גנטית, הגנים BRAC1 או BRAC2.
- ההשתייכות לקבוצת הסיכון תדרוש ממך בדיקות מעקב בתדירות גבוהה יותר משאר הנשים באוכלוסיה , לרבות בדיקת MRI.
- המעקב הצמוד כולל בדיקה סדירה אצל רופא המומחה בגנטיקה.
מקרים נוספים שדורשים תשומת לב ומעקב מעבר לבדיקת ממוגרפיה לסרטן השד
- קיימים גנים נוספים מלבד BRAC1, או BRAC2 שידועים כבר היום, שקשורים בסרטן השד.
- אם בנות משפחתך חלו בסרטן השד, ולא התגלה אצלן "גן" מחולל המחלה, ואף אצלך לא התגלה "גן" מחולל מחלה, עדין עליך להשתייך לקבוצת סיכון ולהיות במעקב צמוד.
- שתלים בשד. חשוב מאד ליידע את הבודק/הבודקת ככל שיש לך שתלים בשד. בדיקת הממוגרפיה
מצריכה להפעיל לחץ בעת הצילום של השד. לחץ זה יכול לפעול לראה על השתלים, ובהחלט יתכן שהשתלים "יסתירו" את רקמת השד. לכן יש לבחון עם הרופא המטפל את האפשרות לבדיקת MRI אחת למס' שנים.
אין להסתמך על מידע במאמר זה ! כל המסתמך/ת עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
לקריאה נוספת:
