רשלנות רפואית באבחון מום בעובר ב'עמוד השדרה המותני' במסגרת סקירת מערכות רגילה במהלך הריון, נקבעה על ידי בית המשפט כסטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל. לצערינו, מקרים רבים של רשלנות רפואית נובעים מאבחון שגוי של הצוות הרפואי המטפל. רשלנות רפואית ניתן להוכיח בהסתמך על שלושת השלבים להוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט.
באי-אבחון של מום בעובר, אם יוכל תובע שנפגע מרשלנות שכזו, להציג מסמכים וחוות דעת של מומחים כי חלה טעות באבחון במצבו וכתוצאה מכך נגרם לו נזק, הוא יהיה בעל עילה לתביעת רשלנות רפואית. פעמים רבות רשלנות רפואית היא תוצאה של אבחון שגוי
רשלנות רפואית באבחון מום בעובר
אמה של התובעת (העובר), בת 38 במועד לידתה של הקטינה. בני הזוג הם מוסלמים, בני דודים מדרגה שנייה. בעברה של האם 13 לידות, 10 לידות רגילות ו- 3 לידות שהסתיימו בניתוחים קיסריים. משקלה של האם בתחילת מעקב ההיריון הנדון, הריונה ה- 14, עמד על 111 קילוגרמים.
בגין ריבוי לידות ו-3 לידות בקיסרי, הופנתה האם במהלך ההריון לבדיקות שגרתיות. בדיקות שתן ודם, אולטרא-סאונד, סקירת מערכות וחלבון עוברי.
כל הבדיקות יצאו תקינות. אמנם הרופא שערך את סקירת המערכות רשם "קושי ניכר בביצוע הבדיקה בשל OBESITY" (השמנה). אך יחד עם זאת כל האיברים נצפו, כלומר נמצאו תקינים.
בהמשך ההיריון, נבדקה האם לסירוגין, ביחידה להיריון בסיכון גבוה בבית החולים ובטיפת חלב.
בוצעו לה בדיקות שונות אשר נמצאו תקינות.
בשבוע ה-37 קיבלה האם צירים, ולנוכח עברה המיילדותי, הוחלט על יילודה בניתוח קיסרי.
התובעת (העובר) נולדה במשקל 4040 גרם ובציון אפגר 6/9. היקף ראשה היה 36 סנטימטר.
בבדיקה ראשונה אובחן מום פתוח מסוג Lumbar Meningomylocele (מום בעמוד השדרה המותני), גודלו בעת הלידה 5-6 סנטימטרים.
מה הביא את התובעת לטעון כי הייתה רשלנות רפואית באבחון מום בעובר?
- התובעת טוענת כי הרופא הבודק התרשל בביצוע בדיקת סקירת המערכות, שכן היה עליו לאבחן כי קיים מום בעובר, ואף את הנזקים המשניים.
- הרופא אמנם רשם כי כל המערכות תקינות, אך לאור משקלה של האם והקושי בביצוע הבדיקה בגלל השמנה,היה עליו לבצע בדיקה נוספת.
- הערכים הגבוהים של החלבון העוברי היו צריכים ללמד על קיומו של המום בעובר.
מהו בדיוק המום שאובחן בגוף התובעת (המום בעובר)?
בעת לידתה אובחנה התובעת כסובלת ממום פתוח מסוג Lumbar Meningomylocele.
התובעת סובלת מפגיעה הן בתחום המוטורי (ניידותה מוגבלת, מתניידת בעזרת מכשירים) והן בתחום הקוגניטיבי חברתי (תפקוד שכלי גבולי).
האם הייתה רשלנות בהתנהלות הרופא?
החמצת המום הפתוח והסימנים המשניים על ידי הרופא הבודק, מהווה חריגה מסטנדרט רפואי סביר ומהווה על כן התרשלות.
מה פסק בית המשפט?
פסק הדין של בית-המשפט קובע, בעקבות עדויות המומחים, כי רק הרופא הבודק במכון התרשל בבדיקתו וכי קיים קשר סיבתי מוכח בין ההתרשלות לקיומו של הנזק.
כמו כן פסק בית-המשפט לתובעת נכות רפואית צמיתה של 100% ונכות תפקודית של 82%.
ביהמ"ש קבע פיצוי חד פעמי וכן פיצוי חודשי.
מה ניתן ללמוד ממקרה זה?
- ניתן ללמוד כמה חשוב לאסוף את כל המידע הרפואי שמתקבל במהלך טיפול מאת הצוות הרפואי. גם אם ההליך מרגיש תקין ומתנהל כשורה.
- בנוסף ניתן ללמוד כמה חשוב לקבל מספר חוות דעת מרופאים שונים, ולא להסתפק באחת. רופאים הינם אנושיים, וככאלה גם הם טועים לפעמים.
כשמדובר במצבנו הרפואי אנו רוצים להיות בטוחים ולהימנע ממקרים כפי זה שמתואר למעלה. - אם קרה לך או לקרובייך מקרה דומה, אל תמתין, פנה ישירות לעורך-דין שעוסק ברשלנות רפואית. עו"ד מקצועי לרשלנות רפואית יבחן את התיק שבידך, ינחה אותך בדיוק כיצד עלייך לפעול וישיג את חוות הדעת מן ברופאים המומחים על מנת להוכיח את הרשלנות הרפואית בהקדם.
אולי יעניין אותך גם:
