במקרה שלפנינו הוגשה תביעת נזיקין בגין אבחון מאוחר של פקקת ורידים, כנגד הנתבעת, שירותי בריאות כללית. הרשלנות הרפואית בתביעה התבטאה באי-אבחון במועד של פקקת בוריד המנזטריאלי (וריד מתלה המעי העליון, המנקז דם מהמעיים). האבחון המאוחר של פקקת הורידים יצר הרעה במצב התובע שיצר אצלו צורך בניתוחים נוספים ונזקים בריאותיים רבים.
רקע למקרה
התובע, אושפז בבית החולים, המנוהל על ידי הנתבעת (שירותי בריאות כללית), בעקבות גידול ממאיר שאובחן בבטנו.
- ביום 18.8.98, עבר התובע ניתוח להוצאת הגידול הממאיר מבטנו. בניתוח, נכרת הגידול, יחד עם 23 סנטימטרים של המעי הדק, ובוצע שחזור של מערכת העיכול
- ימים ספורים לאחר הניתוח, החל התובע לסבול מתנודות בחום גופו, משלשולים קשים, מבצקות, כמו כן, סבל התובע מהקאות, וחלה ירידה במשקלו
- בעקבות זאת, עבר התובע ניתוח שני. במהלכו, נמצא נמק במעי הדק, ודליפה של תוכן המעי אל חלל הבטן. חלקו הנמקי של המעי נכרת, ובוצע ניקוז של הצטברות הנוזלים בבטן התחתונה
- בדיקה פתולוגית העלתה כי מדובר בנמק של המעי הדק, אשר נוצר עקב פקקת (קריש דם) בוריד המזנטריאלי, הוא הווריד אשר מנקז את הדם הוורידי מן המעי אל הכבד
- כיום, סובל התובע מתסמונת המעי הקצר, הכוללת, קשיים ניכרים בהליך הספיגה של המזון, כמו גם מגזים ומכאבי בטן קשים. הפרעות אלו, גרמו לתובע פגיעה משמעותית באיכות חייו. מכאן, תביעתו של התובע לפיצוים כספיים, בגין הנזק שהסב לו האיחור באבחנה האמורה
מדוע טען התובע לרשלנות באבחון מאוחר של פקקת ורידים?
- לטענתו הרופאים התעלמו, או למצער, התייחסו באופן בלתי מקצועי, לתלונותיו של התובע ולהידרדרות שחלה במצבו
- לא היתה ביקורת רפואית של רופא מומחה או בכיר, כפי שהתחייב ממצבו הקליני
- התובע קיבל טיפול אנטיביוטי אשר טשטש את הסימנים המאפיינים את הפקקת, אשר גרם לאי האבחנה של מצבו הקליני של התובע
- אילו היה החשד לקיומה של הפקקת התוך-ורידית עולה בשלב מוקדם יותר, כי אז היה ניתן לטפל בבעיה בזמן ולמנוע את ההסתבכות
- הנתבעת (שרותי בריאות כללית) לא דאגה לרישום מדויק ומסודר של מצבו הרפואי של התובע, וכן של הבדיקות הרפואיות שבוצעו בו
האם אבחון מאוחר של פקקת ורידים הוא שגרם לנזק?
על מנת להוכיח כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון, על התובע להוכיח כי התנהלות הצוות הרפואי שטיפל בו הייתה מחוץ לנורמה במקרים רפואיים דומים לשלו.
התנהגות הנתבעת שהתבצעה מחוץ לנורמה המקובלת:
- חובת הרופא להפנות מטופל לביצוע כל הבדיקות הנדרשות, על פי התסמינים המופיעים אצל המטופל, ואשר יש בהן כדי לשלול או לאתר את הבעיה ממנה הוא סובל.
- הנתבעת גרמה לכך שבדיקה שעשויה הייתה לשפוך אור על מחלתו של התובע, לא נעשתה כראוי, ולכך שבדיקות מועילות נוספות, לא נעשו כלל.
- הייתה מוטלת על הנתבעת המשימה והחובה לשלול או לאמת, גם אפשרויות לסיבוכים או ליקויים נדירים, העשויים להיות תואמים את המאפיינים הנראים בפניה.
מה פסק בית המשפט?
- פסק הדין קובע כי הנתבעת אכן התרשלה וקיים קשר סיבתי מוכח בין ההתרשלות לבין קיומו של נזק. על פי עקרון שלושת השלבים להוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט.
- נקבעה לתובע נכות צמיתה כוללת של 59.8%.
- בית המשפט קבע לתובע פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרה בהתנהלותו היומיומית. כמו גם פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.
מה ניתן ללמוד ממקרה זה של אבחון מאוחר של פקקת ורידים?
- כמה חשוב לאסוף את כל המידע הרפואי שמתקבל במהלך טיפול מאת הצוות הרפואי.
- כמה חשוב לקבל מספר חוות דעת מרופאים שונים, ולא להסתפק באחת
- אם קרה לך או לקרובייך מקרה דומה, אל תמתין, פנה ישירות לעורך-דין שעוסק ברשלנות רפואית.
אולי יעניין אותך גם:
