כעורך דין לרשלנות רפואית, אני מדי יום נשאל עשרות שאלות לגבי מקרי רשלנות רפואית שונים. אני עונה על השאלות בפרטניות, ומתוך הבנה שמדובר בנושא מורכב ורגיש. חלק מן השאלות שאני נשאל הן ספציפיות למקרה רפואי מסויים, ושאלות אחרות הן כלליות יותר וחוזרות על עצמן פעמים רבות. במאמר שלפניכם החלטתי לענות כל כמה שיותר מן השאלות הכלליות בתחום הרשלנות, ולנסות לעשות סדר בדברים.
1. מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. [ויקיפדיה]
במילים פשוטות, רשלנות רפואית היא טיפול רפואי בו כתוצאה מטעות בלתי-סבירה של הרופא נגרם למטופל נזק פיזי או נפשי. אם כן, כדי להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט לא מספיק להוכיח כי הרופא טעה, יש להוכיח כי הנזק שנגרם למטופל הוא תוצאה ישירה של טעות הרופא.
2. איך רשלנות רפואית מוגדרת בחוק הישראלי?
בחוק הישראלי אין התייחסות ספציפית לרשלנות רפואית, אלא היא מונחת תחת ההגדרה הכללית של כל עוולות הרשלנות בסעיפים 35 ו-36 בפקודת הניזיקין.
בית המשפט הישראלי מפריד את הרשלנות הרפואית לשלושה תחומים:
- רשלנות רפואית שהתרחשה במהלך טיפול רפואי
מדובר במקרי רשלנות שלהבדיל משני הסעיפים הבאים, מתרחשים תוך כדי ההליך הרפואי ולא לפניו. לדוגמא, במקרה הזה, בו המנתח ניתח את המטופלת בצד הלא נכון של המוח ובכך התרשל במהלך הטיפול הרפואי. - רשלנות רפואית כתוצאה פגיעה באוטונומיה [הרחבה בשאלה 17]
פגיעה באוטונומיה כוונתה אי-מתן הסבר מלא למטופל לפני תחילת הטיפול או אי-העמדת כל האופציות הרפואיות העומדות בפניו. לדוגמא, של רשלנות רפואית באבחון מום בעובר, בו הרופא לא הסביר לאישה בהריון את תוצאות סקירת המערכות ולא הפנה אותה לבדיקה גנטית ונולדה לה ילדה עם תסמונת דאון. המקרה נקבע על ידי בית המשפט כרשלנות רפואית בהריון. הרופא התרשל בכך ששלל מן האם את האפשרות לבחור.
רופא מטפל חייב ליידע את מטופליו בכל האפשרויות הרפואיות העומדות בפניהם. גם במידה ומדובר בבדיקה גנטית יקרה שהרופא סבור שהזוג יסרב לה. אחרת הוא עלול להיות מואשם באבחון מאוחר או שגוי של מחלות גנטיות. - רשלנות רפואית כתוצאה מהיעדר הסכמה מדעת [הרחבה בשאלה 16]
הסכמה מדעת אומרת שעל הרופא חלה חובה לקבל את הסכמת המטופל לקבלת הטיפול המוצע. הסכמה זו במקרים רפואיים מורכבים כגון ניתוח, חייבת להינתן בכתב (למעט מקרי חירום) במקרים אחרים יכולה ההסכמה להינתן בעל פה. בכל אופן על ההסכמה להיות מתועדת יחד עם פרטי המקרה. רופא שלא קיבל ממטופלו הסכמה לקבלת הטיפול לוקח על עצמו סיכון של רשלנות רפואית.
3. האם רשלנות רפואית היא דבר נפוץ?
טעויות רפואיות הן דבר נפוץ, הרופאים הם בני-אנוש וכמו כולנו הם עושים טעויות במהלך יום העבודה שלהם. אך כפי שציינתי בשאלה הראשונה – מהי רשלנות רפואית? לא כל טעות רפואית היא "רשלנות רפואית".
4. איך אדע אם נפגעתי מרשלנות?
אין נוסחה חד משמעית, במיוחד משום שרופאים לא מודיעים למטופל שהתרשלו בטיפול בו. לכן, אם אתם מרגישים שאתם סובלים מנזק אחרי הליך רפואי כזה או אחר, או לחלופין אם עברתם הליך רפואי בלא שנתתם הסכמתכם לכך, כדאי לפנות לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית שידע לומר האם ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית.
ליחצו כאן לבדיקה עצמית: בחן את עצמך האם נפגעת מרשלנות רפואית? (14 שאלות)
5. האם כל טעות רפואית היא רשלנות?
לא. כמו כל אחד מאיתנו, גם רופאים מבצעים טעויות ולא כל טעות שלהם היא רשלנות רפואית. כדי שטעות של רופא תחשב לרשלנות רפואית היא צריכה לסטות מהפרקטיקה הנהוגה ברפואה שרופא סביר היה נוקט בה, ואשר הסטייה הזו בהכרח גרמה למטופל לנזק. (קראו עוד בנושא זה במאמר איך מוכיחים רשלנות רפואית בבית המשפט? שלושה שלבים)
כלומר, רק טעות בלתי סבירה של רופא שגרמה נזק ישיר למטופל תחשב רשלנות רפואית.
6. אילו סוגי רשלנות רפואית קיימים?
קיימים מספר רב של סוגי רשלנות רפואית, ביניהם:
- רשלנות רפואית בלידה (הולדה בעוולה)
- רשלנות רפואית בהריון
- רשלנות רפואית באבחון (אבחון שגוי או מאוחר)
- רשלנות רפואית בניתוחים כירוגיים
- ניתוחים פלסטיים
- טיפולים קוסמטיים
- טיפולים גניקולוגיים
- רשלנות רפואית במחלות לב
- טיפול תרופתי
- רשלנות רפואית רפואת שיניים
- מחלות עם גידול ממאיר (סרטן)
- ועוד סוגים נוספים של רשלנות רפואית
בכל סוג של רשלנות, ישנם תחומי רשלנות רפואית שונים:
- נקיטת הליך רפואי בלתי סביר (כלומר כזה שאינו מקובל והגיוני בהינתן הנסיבות הרפואיות של המטופל)
- נקיטת הליך רפואי שלא בהתאם לנורמה הרפואית המקובלת
- רשלנות רפואית באי-קבלת הסכמה מדעת (הרופא לא קיבל את הסכמתו של המטופל להליך הרפואי או לא הציג בפניו את כל הסיכונים הכרוכים).
- אי-התייחסות להיסטוריה הרפואית של מטופל
- אבחון מאוחר של מצב רפואי
- אבחון שגוי של מצב רפואי
- רשלנות בשמירה ותיעוד של מסמכים רפואיים
- רשלנות באי הפנייה לבדיקה מחייבת
7. מהו סוג הרשלנות הכי נפוץ?
בשנים האחרונות מרבית התובעים שפנו לבתי המשפט בגין רשלנות רפואית התלוננו על רשלנות בביצוע ההליך הרפואי עצמו. הסיבה השנייה הייתה רשלנות רפואית באבחון. רוב הפיצויים שבית המשפט צריך לשלם היו בגין רשלנות רפואית בלידה ובפרוצדורות הקשורות לתחום הגניקולוגי.
8. מתי מקרה מסויים נחשב רשלנות ומתי לא?
מקרה מסוים ייחשב כרשלנות רפואית כאשר התנהגותו של הרופא חרגה מסטנדרט ההתנהגות (הפרטיקה המקובלת ברפואה) שהיינו מצפים לו מרופא סביר. כלומר כשהרופא לא נקט ברמת הזהירות הראויה לרופא. כך למשל כאשר לא בחר בהליך רפואי שבאופן מובהק מתאים לבעיה שממנה סובל המטופל, כאשר לא קיבל מהמטופל הסכמה לבצע בו הליך מסוים או כאשר התרשל בביצוע ההליך עצמו ולמטופל בהכרח נגרם נזק ישיר מרשלנות הרופא.
אם אתם סובלים מנזק בעקבות הליך רפואי ואתם מאמינים שהוא נגרם כתוצאה מפעולותיו של הרופא המטפל, כדאי לפנות לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית שידע להכווין האם המקרה נחשב רשלנות רפואית.
ליחצו כאן לבדיקה עצמית: בחן את עצמך האם נפגעת מרשלנות רפואית? (14 שאלות)
לדוגמא: מקרה בו לא שלח הרופא את המטופל לסדרת בדיקות הנדרשת מול הבעיה שהציג המטופל – זו עלולה להיות רשלנות רפואית. לעומת זאת, אילו נקט הרופא בכל הפעלות הנדרשות לריפוי דהיינו: אבחן את המחלה ונתן טיפול המחויב למחלה, ולמרות זאת החולה לא התרפא , לא נוכל להצביע על רשלנות.
9. מה ההבדל בין טעות לרשלנות?
ההבדל המרכזי הוא מידת הסבירות או ההיגיון בפעולה שנקט הרופא המטפל או בית החולים. אם הרופא חרג מסטנדרט ההתנהגות שהיינו מצפים מרופא סביר לפעול לפיו, נוכל לומר שאין מדובר בטעות של הרופא אלא ברשלנות רפואית.
10. כמה מקרי רשלנות רפואית יש בשנה בישראל?
לא ניתן לדעת באופן חד משמעי כמה מקרי רשלנות רפואית מתרחשים בשנה, זאת בעיקר משום שלא כל המקרים מדווחים: יש מטופלים שכלל לא יודעים שחוו רשלנות רפואית ולחלופין יש כאלה שיודעים זאת אבל בוחרים לא להתלונן. בהיעדר תלונה או תביעה אי אפשר לאמוד את המספר המדויק של מקרי רשלנות רפואית. למרות זאת, כדאי לדעת שבשנים האחרונות הייתה עלייה של עשרות אחוזים במספר התביעות על רשלנות רפואית שהגיעו לבתי המשפט. גם גובה הפיצויים שפסק בית המשפט לנפגעי הרשלנות הרפואית הוכפל בשנים אלה.
11. תוכל לתת מספר דוגמאות לרשלנות רפואית?
בהחלט. לבית המשפט מגיעות לא פעם תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון, כלומר אבחון מאוחר או שגוי של הבעיה הרפואית של המטופל. כך למשל בעקבות אבחון מאוחר לתובע נגרמה נכות צמיתה כוללת של 59.8%, במקרה אחר התובע הזדקק להשתלת ריאה כיוון שמחלתו לא אותרה בזמן. במקרים אחרים מתלוננים התובעים על רשלנות רפואית בלידה והולדה בעוולה. כך למשל כאשר נולד ילד נכה בעקבות התרשלות בטיפול ביולדת בביה"ח. להיכרות עם דוגמאות נוספות מוזמנים לקרוא כאן.
12. האם יש דרכים להימנע מרשלנות רפואית?
אי אפשר להימנע מרשלנות רפואית לחלוטין, שיסודה לרוב בטעויות בשיקול הדעת של הרופא, חוסר תשומת לב או נקיטת פרקטיקה רפואית בלתי סבירה. למרות זאת, ניתן להשתדל ולהיות כמה שיותר מעורבים בתהליך הרפואי, לשאול שאלות, לספק לרופא את כלל המידע הרפואי (למשל רגישויות, תרופות שנוטלים וכו') כדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת באשר להליך הרפואי המומלץ. בנוסף על כך ניתן לקרא מאמרים על המחלה ואופן טיפולה, להיוועץ עם רופא נוסף , וכדומה.
13. הרופאים לא איבחנו נכון את המצב הרפואי שלי, או אבחנו אותו באיחור – האם זו רשלנות?
לא תמיד. כדי לבסס טענה של רשלנות רפואית הנפגע צריך להראות שהוא סובל מנזק מסוים בעקבות האיחור באבחון או משום שהרופאים שגו באבחון. כלומר: לא מספיק להוכיח שהרופא טעה, אלא יש להוכיח שהשגיאה של הרופא היא שגרמה לנזק שממנו המטופל סובל, כלומר שהתקיים אבחון רשלני וכתוצאה ישירה ממנו נזק גופני.
14. מהי רשלנות רפואית באבחון?
אם הרופא לא פעל בזהירות סבירה במסגרת עבודתו, והאבחון שנתן לפציינט היה שגוי או לחלופין ניתן בשלב מאוחר מדי, ולכן המטופל סובל מנזק – ניתן לטעון שקיימת רשלנות רפואית באבחון.
לדוגמא, אם הרופא התעלם מתלונות המטופל, לא שלח לבדיקות הנדרשות בזמן, אבחן מחלה באופן שגוי ובעקבות כף נתן טיפול שגוי או לדוגמא ניתח שלא לצורך ולמטופל נגרם נזק – כנראה שמדובר ברשלנות רפואית באבחון.
15. הרופאים לא שלחו אותי לבדיקה מסויימת, האם זו רשלנות?
לרופא המטפל יש שיקול דעת בבחירת ההליך הרפואי למטופל, ולכן לא כל אי ביצוע של בדיקה ייחשב לרשלנות רפואית. יחד עם זאת, בהחלט יכול להיות שאם הרופא לא הפנה את הפציינט לבצע בדיקה שמקובלת בהינתן מצבו הרפואי או שנחשבת לסטנדרטית לגילוי בעיה כזו או אחרת, הוא עשוי להיחשב לרשלן. כך למשל במקרה שבו מטופלת נשלחה מאוחר מדי לבדיקת קולונוסקופיה, שנחשבת לבדיקה מקובלת, בית המשפט קבע שהרופאה התרשלה בתפקידה.
16. מהי רשלנות בהסכמה מדעת?
הסכמה מדעת היא הסכמתו של המטופל לביצוע הליך רפואי, לאחר שהרופא הסביר לו על כלל ההיבטים של הטיפול. כך למשל אופן ביצוע ההליך, תופעות לוואי וסיכונים שכרוכים בטיפול. הסכמתו של החולה תחשב להסכמה מדעת רק אם היא ניתנה באופן חופשי ומתוך רצונו של המטופל.
באופן כללי, אם חולה נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בהליך שלא ניתנה בו הסכמה מדעת, והנזקים שנגרמו למטופל נבעו מהרשלנות של הרופאים, ישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
17. מהי פגיעה בזכות לאוטונומיה על הגוף?
נהוג לומר שפגיעה בזכות לאוטונומיה על הגוף נגרמת כאשר נפגע חופש הבחירה של האדם בהחלטה מה ייעשה בגופו. פגיעה זו עולה בתחום של רשלנות רפואית בהקשר של אי מתן הסכמה מדעת. אם בוצע במטופל הליך רפואי מבלי שנתן לכך את הסכמתו באופן חופשי, הזכות שלו לאוטונומיה נפגעה.
18. הרופא לא הסביר לי מה הולך לקרות, האם זו רשלנות?
עקרונית, התשובה חיובית. אם הרופא לא הסביר למטופל במה כרוך הטיפול הרפואי ניתן לראות בכך אי מתן הסכמה מדעת שתוביל לפגיעה באוטונומיה של המטופל. פגיעה כזו עשויה לזכות את המטופל בפיצויים. מטרת הפיצויים במקרה זה היא לפצות את המטופל לא על נזק פיזי אלא על העובדה שבוצע הליך בגופו ללא הסכמתו.
19. איך מתנהלת תביעת רשלנות רפואית?
ראשית, התובע שניזוק כתוצאה מהרשלנות הרפואית יאסוף את החומר הרפואי הרלוונטי לתביעה. כלומר יאגד את הרשומות הרפואיות שלו המצויות במוסד הרפואי, וכן מסמכים שקיבל מהרופאים, תוצאות בדיקות שיש ברשותו וכו'. בהמשך על התובע לקבל את חוות דעתו של מומחה רפואי שיעיד על כך שאכן בוצעה רשלנות רפואית. כלומר המומחה יכתוב שאכן מצא שקיים קשר סיבתי (קשר ברור שאינו משתמע לשתי פנים) בין הטיפול לנזק שנוצר. יעריך את הנזק באחוזי נכותשנגרמו לתובע כתוצאה מטיפול, מה היקפו ומה השלכותיו. לאחר מכן תוגש התביעה לבית המשפט.
בבית המשפט ינסו עורכי הדין של הנתבע, כלומר של הרופא או בית החולים, להוכיח שלא מתקיימת עילה לרשלנות, וכי הרופא התנהל כפי שרופא סביר היה פועל. מנגד הצד התובע, ינסה להוכיח באמצעות המסמכים וחוות הדעת שנאספו שהרופא התרשל בתפקידו. התובע יעיד על הנזק שנגרם לו, ועל ההשלכות הפיזיות, הממוניות והנפשיות של הנזק הנגרם.
20. את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית?
קיימות שתי אפשרויות מרכזיות: האחת, הגשת תביעה כנגד הרופא או המטפל עצמו. השנייה, המוסד הרפואי שבו הרופא עובד ובו ניתן הטיפול הרשלני לתובע. ניתן לתבוע גם את המוסד הרפואי משום שהוא נחשב אחראי לפעולות של העובדים בו, במסגרת מה שמכונה בעגה המשפטית 'אחריות שילוחית'.
21. באיזה בית משפט תתנהל התביעה שלי?
בית המשפט שידון בתביעת הרשלנות הרפואית ייקבע בהתאם לסכום התביעה. כלומר אם התובע תובע בגין הנזק שנגרם לו עד 2.5 מיליון שקלים, תביעתו תידון בבית משפט השלום. אם נתבע סכום גבוה מכך התביעה תידון בבית המשפט המחוזי.
22. כמה זמן לוקח כל תהליך התביעה?
תהליך התביעה עשוי להיות מורכב בשל הצורך לבסס טענה מגובשת של רשלנות ולהביא מסמכים והוכחות להתנהלות הרשלנית של המטפל הרפואי. לכך מוסיפים את העובדה שבתי המשפט בישראל הם עמוסים יחסית, ולכן התהליך כולו עשוי לארוך כ-שנתיים. עם זאת, במקרים רבים הצדדים מגיעים לפשרה ביניהם, כך שאינם תלויים עוד בהתקדמות ההליך המשפטי. במקרה של פשרה ניתן 'לסגור' את התשלומים באופן מיידי, בלי קשר להתקדמות ההליך בבית המשפט.
23. כיצד בוחרים מומחה רפואי?
בחירת נכונה של מומחה רפואי שיתמוך בטענות שלנו היא חשובה מאין כמוה להצלחת התיק.
חשוב להבין שהמומחה מטעמינו, יצטרך להגיע ולהעיד בבית המשפט, שם הוא יפגוש מולו מומחה נוסף שבא להעיד לטובת הגוף המוסדי אותו אנחנו תובעים. ייתכן כי שני המומחים מכירים אחד את השני מתוקף היותם קולגות למקצוע. ולכן עלינו לבחור מומחה שיעמוד איתן, ושלא יירתע בעדותו.
המומחה מטעמינו צריך להיות רופא מומחה בתחום בו נוגעת הרשלנות. רצוי שהמומחה יבין את ענין הרשלנות הרפואית גם מהצד המשפטי. בנוסף נעדיף מומחה שיידע להתנסח בחוות דעתו באופן ברור ומשכנע וידע לצרף מאמרים רפואיים המחזקים את גרסתו.
בחירת המומחה היא מומחיות ייחודית של עורך הדין שלכם וחשובה מאין כמוה! לכן חשוב לבחור עורך-דין בקפידה יתרה: טיפים לבחירת עורך-דין לרשלנות רפואית.
24. איך מחושבים הפיצויים ברשלנות רפואית?
פיצויים בגין רשלנות ניתנים על בסיס נזקים שנגרמו לתובע. כך למשל נזקים כספיים כמו פיצוי בגין נכות שנותרה כתוצאה מהרשלנות, הוצאות על טיפול רפואי ואובדן כושר השתכרות בעקבות הנזק, או נזקים שאינם ממוניים כמו כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. השופט\ת נעזר\ת בחוות דעת מקצועיות האומדות את גובה הנזק שנגרם לתובע, וכן עושה שימוש בטבלאות סטטיסטיות לחישוב הפסדי ממון. בנוסף, על השופט להתחשב בגילו של התובע, מצבו האישי והמשפחתי, התפקיד שבו עבד והכנסתו טרם הנזק כדי להעריך למשל עד כמה נפגעה יכולת ההשתכרות שלו בעתיד.
באופן עקרוני ניתן לומר שאין דרך אחת לחשב את הפיצויים או אין סכום גבוה הניתן לניזוק. בית המשפט מסתכל על מכלול הנסיבות ובהתאם אליו קובע את גובה הפיצוי.
25. האם קיימת התיישנות ברשלנות רפואית?
בהחלט. כמו בתחומים נוספים במשפט, קיימת התיישנות ברשלנות רפואית העומדת על 7 שנים. הכוונה היא שניתן לתבוע את הרופא או את בית החולים בגין רשלנות רפואית עד 7 שנים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, כלומר מהיום שבו ניתן הטיפול הרשלני שגרם לנזק. במקרה של קטינים תקופת ההתיישנות היא מעט שונה: 7 השנים יחלו להיספר רק מהרגע שבו הקטין הגיע לגיל 18. כלומר, מי שהיה קטין כאשר בוצעה כלפיו רשלנות יכול להגיש תביעה בעילה זו עד גיל 25.
26. הנזק התגלה זמן רב לאחר הטיפול הרפואי, עדיין ניתן לתבוע?
הדין הישראלי מכיר בכך שלא תמיד ניתן לגלות מקרים של רשלנות רפואית מיד כאשר הם מתרחשים. לכן, אם מדובר במקרה שבו הניזוק לא יכול היה לגלות את הנזק במועד שבו הוא נגרם, ספירת 7 השנים עד התיישנות המקרה תחל רק מיום הגילוי של הנזק. זאת בכפוף לכך שעוד לא עברו 10 שנים מהיום שבו הנזק בוצע בפועל.
27. האם ניתן לתבוע בשם בן משפחה קטין או עולל?
כן. הורים זכאים לתבוע תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין. גם קטין זכאי לקבל פיצויים בדיוק כמו כל נפגע אחר מרשלנות רפואית.
28. האם ניתן לתבוע קוסמטיקאית ברשלנות רפואית?
לפי הפסיקה, ניתן בהחלט לתבוע קוסמטיקאית או מי שמעניק טיפולים אסתטיים בגין רשלנות. גם על קוסמטיקאית מוטלת החובה להיזהר כאשר היא מעניקה טיפול, בין אם הטיפול הוא רפואי ובין אם הוא טיפול אסתטי בלבד. חשוב לשים לב שגם במקרים כאלה נדרש שיתקיים קשר ישיר בין הטיפול לבין הנזק שנגרם למטופל.
29. מה היא העברת נטל השכנוע בשל אי שמירת מסמכים רפואיים?
הבסיס לכל תביעה בבית משפט הוא הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" שמקורו בהלכה. משמעותו היא, שמי שרוצה לתבוע צד אחר, הנטל להביא את הראיות חל עליו ולא על הצד הנתבע.
לפי החוק במדינת ישראל בתי החולים וקופות החולים נדרשים לשמור את הרשומות הרפואיות של מטופליהם. כך למשל את התיק הרפואי, ההיסטוריה הרפואית, אישורים שונים שקיבלו, טיפול תרופתי שניתן וכדומה. במידה ויתגלה כי בית החולים או הקופה לא שמרו את הרשומות למשך הזמן הקבוע בחוק, מדובר בעילת תביעה של "נזק ראייתי"
במקרה כזה בית המשפט יחליט כי נטל השכנוע על כך שלא הייתה רשלנות יחול על בית החולים או על הרופא המטפל. כלומר, הם אלו שיצטרכו להוכיח לבית המשפט שלא פעלו ברשלנות כפי שטוען התובע והם אלו שיצטרכו לספק את הראיות – נטל השכנוע עובר אל הנתבעים.
30. מתי מסתיימת תביעת רשלנות רפואית?
תביעת רשלנות תסתיים בהכרעת בית המשפט לטובת אחד הצדדים בתביעה. אם הצדדים קבעו להגיע יחד לפשרה, ההליך בבית המשפט יופסק, וה'תיק' ייסגר בין הצדדים באופן פרטי עם העברת התשלומים בהתאם להסכם הפשרה.
31. מתי כדאי להתפשר?
בד"כ שני הצדדים (התובע ומנגד בית החולים/קופת חולים) מגיעים לתובנה שקיימת כדאיות לפשרה רק לאחר ששני הצדדים למדו את חומר הראיות הנמצאות. רק במצב כזה שווה לנסות את הליך הגישור והפשרה. במצבים מסויימים מהלך זה מקרב לתוצאה טובה יותר בהשוואה אל הסיכון הקיים בקבלת פסק הדין מבית המשפט.
32. כמה עולה להגיש תביעות רשלנות רפואית?
הגשת תביעת רשלנות רפואית מצריכה מספר תשלומים מסוגים שונים: ראשית, יש לשלם אגרת בית משפט על עצם הגשת התביעה. גובה האגרה תלוי בבית המשפט שבו תידון התביעה (לרוב מדובר בכמה מאות שקלים). בנוסף יש לקחת בחשבון את עלות חוות הדעת (לעיתים צריך יותר מאחת). עלות חו"ד יכולה להסתכם בכמה אלפי ₪ ולמעוטי יכולת יש פיתרון נאה. בנוסף, יש לקחת בחשבון את שכר טרחת עורך הדין (שהוא גורם קריטי בתביעה), כמו כן ישנן עלויות הנוגעות לאיסוף ההוכחות שיבססו את הטענה בדיון – חוות דעת ממומחה רפואי ואיסוף החומר הרפואי של התובע.
33. מתי שווה להתפשר בתביעת רשלנות רפואית?
מקרים רבים של רשלנות רפואית מסתיימים בפשרה בין הצדדים. הפשרה חוסכת הליך משפטי ארוך, ומאפשרת לתובע לקבל פיצוי כלשהו בגין הנזק שנגרם לו. שווה להתפשר בתביעת רשלנות כאשר קשה יהיה להוכיח בבית המשפט את הנזק שנגרם לתובע או לחלופין את אשמתו של הרופא המטפל או המוסד הרפוי בנזק שנגרם לתובע. בנוסף לכך, גם במקרים שבהם הנזק שנגרם לתובע אינו חמור יחסית, אפשר בהחלט להתפשר כדי לחסוך זמן וכסף בהליך התביעה.
34. איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית?
תביעת רשלנות היא הליך משפטי הנוגע בנושאים האישיים והכאובים ביותר של כל אדם: מצבו הבריאותי וההשלכות הקשות של הפגיעה בתפקודו הפיזי או במצבו הכספי. לכן חשוב מאוד לבחור עורך דין שסומכים עליו שיעשה את העבודה באופן הטוב ביותר.
כאשר מבקשים לאתר את עורך הדין המתאים ביותר חשוב מאוד לבחור עורך דין שרשלנות רפואית היא תחום העיסוק שלו: כלומר כזה שהתנסה בתביעות רשלנות רפואית בעבר, ויודע כיצד מתנהלים הליכים משפטיים בתחום זה. קראו על עורך הדין שלכם באינטרנט וודאו שאכן יש לו ניסיון רלוונטי. בנוסף, גם היחס האישי הוא בעל חשיבות עליונה, משום שתביעת רשלנות עשויה לקחת זמן, ולכן תידרשו להיפגש עם עורך הדין שלכם פעמים רבות ולהתלוות אליו בהליכים שונים במסגרת התביעה. לכן כדאי לשמוע חוות דעת של לקוח עבר של עורך הדין, שידע לספר לכם על החוויה האישית שלו.
35. אילו מסמכים כדאי להביא לפגישה עם עורך הדין?
אם אתם מאמינים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, כדאי להביא לפגישה מסמכים שיוכלו לסייע לכם להסביר לעורך הדין על ההליך הרפואי שעברתם, ומדוע אתם מאמינים שהרופא התרשל בטיפול בכם. כך למשל מסמכים המעידים על המצב הרפואי שלכם טרם ההליך הרשלני, מסמכים המעידים על מצבכם הרפואי הנוכחי, תוצאות של בדיקות ואבחנות כתובות של רופאים מטפלים.
36. האם כל עורך דין הוא גם עו"ד לרשלנות רפואית?
כל עורך-דין שרשום בלשכת עורכי הדין של ישראל רשאי לייצג אתכם בבית המשפט בתביעת רשלנות רפואית. עם כי, עורכי דין שונים בשוק מתעסקים במגוון תחומים, וכאשר עסקינן בתביעת רשלנות רפואית רצוי לבחור בעורך דין מנוסה שעוסק בתביעות רשלנות רפואית וידע לייעץ לכם האם אכן קיימת עילת רשלנות, כיצד כדאי לנהל את ההליך, מתי אפשר להגיע לפשרה עם הרופא המזיק ואילו מסמכים וראיות יש להביא לדיון בבית המשפט.
37. כמה נהוג לשלם לעורך דין לרשלנות רפואית?
באופן עקרוני אין תעריף קבוע לעורכי דין לרשלנות רפואית, והחוק לא קובע מגבלה על שכר הטרחה שעורך הדין רשאי לגבות. עם זאת, הנוהג הוא שעורך הדין גובה כ20%-30% מערך התביעה כשכר טרחה, כאשר פגישות נוספות שנלוות לתביעה כמו ייעוץ והכנת מסמכים משפטיים לתביעה עולות כמה מאות שקלים לפגישה.
התמחור משתנה בין עורכי הדין ותלוי גם באופי התביעה – אם מדובר בהליך מורכב וסבוך באופן יוצא דופן, סביר שהדבר יבוא לידי ביטוי בשכר הטרחה של עורך הדין אולם גם בפיצויים שיקבל התובע במקרה של הצלחת התביעה.
38. איפה אוכל למצוא פיסקי דין דומים למקרה שלי?
ניתן לקרוא על מקרים דומים כאן אצלי באתר, בתוספת הסברים על רשלנות רפואית בתחומים ספציפיים (למשל: רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית באבחון). מלבד זאת, אפשר להיעזר לחפש פסקי דין המופיעים באינטרנט (למשל לכתוב בחיפוש בגוגל "פסק דין רשלנות רפואית באבחון סרטן".
לסיכום
הרשלנות הרפואית היא מפגש בין שני עולמות, עולם המשפט ועולם הרפואה. השילוב בין שני התחומים המורכבים הללו עלול ליצור בלבול ותחושת רתיעה מהתמודדות עם הרשלנות הרפואית. אך האמת היא שאין סיבה להרתע, אם לא מצאת תשובה לשאלתך כאן, את\ה מוזמן\ת להשאיר תגובה או לשלוח לי הודעה כאן, אני עונה ל100% מהפניות שמגיעות אלי.
קרא עוד:
